ליבציק נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1)בפניי בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 11.11.11 של כב' רשמת ההוצל"פ, הגב' נעמה פרס בתיק מס' 01-72474-11-9, שדחתה את בקשתו של המבקש להאריך לו את המועד לביצוע מכר עצמי. בקשתו של המבקש היא להארכת המועד לתקופה של 90 ימים נוספים.

2)לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ובהתאם לתקנה 119(ז) לתקנות ההוצל"פ, מצאתי שדינה של הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובת המשיבה.

3)ההסדר שקובע חוק ההוצל"פ לעניין מכר עצמי נקבע בסעיף 81ב1(ב)(3) ולפיו על החייב להודיע בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה על רצונו במכר עצמי, ואזי יורה רשם ההוצל"פ על עיכוב ביצוע הליכי המשכנתא בתקופה של 90 ימים.

4)המבקש פעל בהתאם לסעיף האמור וביום 31.07.11 הגיש בקשה לאפשר לו מכר עצמי, תוך שציין בבקשה "תהליך מכירת הדירה מצוי כבר בעיצומו בימים אלו" (ההדגשה לא במקור).

בעקבות בקשתו של המבקש, החליטה הרשמת הנכבדה ביום 27.08.11 לעכב את הליכי ביצוע המשכנתא לתקופה של 90 ימים ואף קבעה כי במידה ולא תימכר הדירה בתוך תקופה זו, יהיה רשאי ב"כ המשיב להתמנות ככונס על הנכס.

5)משביקש המבקש להאריך לו את התקופה נמסרה תגובת המשיב המציין בתגובה, בין היתר, כי המבקש לא טרח לעדכנו במצב ההליכים בניגוד להחלטה מיום 27.08.11 ואף לא משלם תשלומים על חשבון החוב ההולך וגדל, ככל שחולף הזמן. מסיבות אלו, הודיע המשיב כי הוא מתנגד למתן אורכה.

לאחר קבלת התגובה, ניתנה החלטתה של הרשמת הדוחה את הבקשה למתן אורכה, תוך הסתמכות על טענות המשיב בתגובתו.

6)בבקשה שבפניי מפרט המבקש את ההליכים בהם נקט על מנת להציע את דירתו למכירה, לרבות ניהול מו"מ עם מתעניינים פוטנציאליים וסבור כי לא נקשרה עסקה בשל ההאטה בשוק הדיור ובשל ציפיות של הרוכשים, כי מחירי הדירות ירדו עוד יותר. המבקש טוען כי בכוונתו להתקשר בהסכם בלעדיות עם מתווך דירות, על מנת להגדיל את הסיכוי למכירת הדירה. לבסוף טוען המבקש כי סכום החוב הינו כרבע משווי הדירה, כך שבמתן האורכה אין משום סיכון האינטרסים של המשיב, גם אם גובה החוב יעלה בתקופת האורכה.

7)על מנת להאריך מועד שנקבע בחיקוק יש צורך בטעם מיוחד. טענותיו של המבקש אינן מגיעות לכלל טעם מיוחד, שכן אלו טענות רגילות של כל מי שמעוניין למכור דירה ונקלע בירידת מחירים בשוק, תופעה החוזרת מפעם לפעם.

8)כפי שכבר ציינתי בתחילת ההחלטה, אין מקום להתערב בהחלטתה של הרשמת שסירבה להאריך את התקופה של מכר עצמי מעבר לתקופה הסטטוטורית האמורה להסתיים בסוף חודש זה. בנוסף, לא טוען המבקש כי השיג רוכש רציני או כי מתנהל בימים אלו מו"מ של ממש למכירת הדירה, ואף לא מצביע על כל שינוי במצב לעומת המצב הקודם. במצב דברים זה, הבקשה למתן אורכה הינה בקשה סתמית שאין להיעתר לה, גם אם אחת התוצאות ממכירת הדירה באמצעות הכונס תהיה תשלום שכר טרחה גבוה יותר.

9)מכל הטעמים האמורים, אני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: